תיכף פסח אבל תגובתך כמו אויר לנשימה.

בתור מי שרק עכשיו גילה את האתר הזה, אני נפעם מ"כרטיסי הברכה" ונדהם מהתגובות. מוזר לי לראות אנשים שלא מסוגלים לחשוב על "שנה טובה" כעל יצירת אומנות שטומנת בחובה מחאה חברתית.

כל הכבוד!

בחיים לא הייתי קונה כזה דבר

מעניין, פרנסה יש מזה?

שנות טובות מגעילות ומבאסות

אני מבינה למה קנו דווקא את השנה טובה עם התאילנדים, יש בה מעט הומור ולכן היא נחמדה יותר למרות שהאיור לא מתוחכם ולא כל כך מעניין אלא מאוד צפוי מראש

אם היה קצת יותר הומור בשנות טובות וקצת פחות דיכאון, אולי הן היו יותר נמכרות

בתהליך יצירתך. אני בטוחה שיהיה נפלא בסוף ושתזכי להכרותלאומית ובינלאותי (באמת!!) אבל אני יודעת גם שזה לא בהכרח עוזר ליצור כשקפואים..

לצערי זה היה יריד חד פעמי.
זה באמת פספוס ובשנה הבאה נדאג (זו פרוצדורה מול העירייה וככה) להפעיל אותו יותר מפעם אחת.
בכל מקרה, אם את חפצה בשנוטובות של מאייר ספציפי כתבי לי ואקשר ביניכם בשמחה.

פיספסתי את הקודם וגם שישי זה אקטואלי! מאוד! מה דעתך?

היו הרבה סוגי תגובות ביריד:
היו שהתלהבו וקנו את כל הסדרה, היו שקנו רק כרטיס אחד או שניים – הכי נמכר ה"דוד גיבור": מעניין שבענייניי הוא האיור הפחות מוצלח מבין החמישה, אבל כנראה היותר קל לעיכול מביניהם.
היו שאמרו "וואו, אנחנו נורא מעריכים את זה אבל מעדיפים לקנות כרטיסים פחות דכאוניים", היו שצחקו (!), היו שבקשו הסברים, היו שהתעלמו…

נראה לי בסדר גמור שיהיו לך הכרטיסים שיצרתי -
גללי למעלה, כתבתי כמה עולה, את כתובתי וכד'.

תודה כמובן על כל החיזוקים הפרגונים והמחמאות.

בקלות רבה במוזאון ת"א!!!
את ממש עושה אמנות לדעתי
ומעולה !!

שמחה מאד שהיריד היה מוצלח.
איך היו התגובות שם לשנוטובות?

אני מבינה יותר ממה שרצית לעשות. תודה שהסברת.
עכשיו זה עושה לי חשק לרצות שתהיינה לי אותן כיצירות אמנות. זה נראה לך בסדר? אם כן אשמח.

את אומרת שלא נראה לך לשלוח אותן לדודתך. אבל האם יהיו אנשים שכן תחפצי לשלוח אותם אליהם? ואם כן אשמח לשמוע איך הם מתפקדים לך כברכות?

יומטוב לך (ופורה)

מצטערת שלקח לי זמן – שילוב של הכנות לקראת היריד שהיה (והיה מצויין!) ביום שישי בת"א וקריסות חוזרות ונשנות של האתר בכל פעם כשכבר כן רציתי לכתוב תגובה.

בכל מקרה, אני רוצה לענות למגיבים זואי, פרח, אחד ואורית ששואלים בגדול – מה זה, למה זה ומה הטעם בכלל בכאלו איורים מבאסים על גבי כרטיסי ברכות שנה-טובה.

ובכן -
איורי השנה-טובה שלי מבקשים ליצור פרשנות אישית, לטקסט מסורתי, קאנוני, שכולנו מכירים מהילדות. הטקסט הזה נכתב כשהמדינה היתה ילדה(לפני שהתחלתי לעבוד קראתי קצת על לוין קיפניס ולא מצאתי בדיוק את שנת כתיבת השיר. אם מי מהקוראים יודע אשמח לדעת גם) ומאז דברים השתנו. מאוד השתנו. רציתי להפנות זרקור למציאות החברתית-פוליטית הזו. לתת מקום לאותם אנשים שקופים שרובנו (גם אני, בטח שגם אני) לא רואים ביומיום ובטח לא בימי החג המלאי כל טוב בבתינו הבורגנים להתפקע.
כמו שכתבתי בגוף הפוסט, כשבאתי להכין את כרטיסי הברכה שלי, פתאום נהיה לי דחוף להגיד דווקא את זה.
"מה הטעם"? – לא לכל דבר שאת יוצרת יש טעם מוגדר. לפעמים הטעם הוא בעצם האמירה.

וברור שאלו לא כרטיסי ברכה קונבנציונלים שאשלח לדודתי וברור שאצייר ברכה נחמדת וחייכנית בשביל לשגר אל בתי הפעוטה ולא אבהיל אותה ואת הגננת שלה עם ה"ברכות" הדכאוניות שלי.
הכנתי את השנוטובות האלו בידיעה שאציג אותן למכירה ביריד לצד עשרות כרטיסים מאויירים בקו ובראש אופטימי ונעים, שיצרו הקולגות שלי. אין לי רבע טענה או ביקורת כלפיהם. להפך – דאגתי להצטייד במיטב יצירותיהם המתוקות ואני מתכוונת לקשט בהן את הסטודיו שלי ולשלוח אותן ליקירי.
אני חושבת שיש להן בהחלט מקום של כבוד, וגם ליצירה שלי לצידן.