איך לא נכנסתי לקופסא (מדור במו ידי)

צודקים.
רק באתי ופוף נעלמתי שוב. אלא שהפעם לא מדובר במשבר יצירתי אלא בפרוייקט יצירתי (קומיקס משלי לכתב-עת נחשק) שעלי להגיש בעוד כשבועיים וחצי, מה שלא משאיר פנאי לשומדבר נוסף.
אבל, כמו שאומרת חברתי ר', את הבלוג יש להאכיל. אז הנה – לא משהו דשן במיוחד, רק ככה איזה בסקוויט על הדרך, מתוך תיק העבודות שלי.

לפני כחצי שנה נודע לי על פרוייקט לצאת מהקופסא בו מציעים למעצבים ומאיירים להגיש הצעות למעטפת חיצונית של קופסת פח בנושא 70 שנה לסוכנות היהודית. ועדת מומחים תבחר את עשר ההצעות השוות ביותר והן יודפסו על גבי קופסאות, ימכרו בחנויות (הכסף ילך למפעלים של הסוכנות) וכל העסק ילווה ביח"צ וחשיפה. בד"כ אין לי כח לפרוייקטים כאלו אבל הפעם, להבדיל מרב קולגותי, הנושא היבשושי הדליק אותי.
הרגשתי שיש לי מה לומר על  היהדות שלי ועל החיבור שלי לישראל ובא לי לעשות עם זה משהו.
אז עשיתי. ולא סתם, השקעתי בזה המון מחשבה ושעות עבודה.

הגשתי את ההצעה.
היא לא התקבלה.

 

זה קטע מהאיור לקופסא (הוא רחב מדי לפורמט הבלוג)
הגרסא המלאה כאן מומלץ להגדיל עם זכוכית המגדלת למקסימום.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אחת וחמישה   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 19:32

    עטיפה מקסימה – הכי אהבתי את הציטוט של וולך. אני מניחה שאנשי הסוכנות חטפו שבץ מההלם.

  • טלית   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 19:39

    יפייפה! איך הדבילים לא בחרו בזה?

  • הדס   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 19:45

    חבל שלא זכית, בעיני הוא מייצג רוח יהודית שקל לי להתחבר אליה.
    ובוודאי שהייתי קונה כזו קופסא.

  • שחר קובר   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 19:53

    אם רק היו נותנים לי לשפוט…

  • לימור ש.   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 19:53

    טוב, ניתן לומר שהם (צוות המומחים) חסרי מעוף.

  • אסתי   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 21:56

    זה פשוט מקסים ומשובב נפש בכל קנה מידה. עושה אפילו חשק לחיות במדינה הזאת.
    מה שמסביר מייד למה זה לא התקבל

  • קרן   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 21:59

    מאוד יפה.
    בגלל זה לא השתתפתי בתחרות הזאת, היה ברור שיבחרו את הדברים המתוקים הרגילים. הרי אין פה הזמנה אמיתית ליצירתיות. תהיי יצירתית – אבל בתוך הקווים.

  • ימימה   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 22:45

    מקסים כהרגלך.

  • ויק   ביום 9 ביולי 2010 בשעה 8:03

    איך יבחרו.. איך?
    במוסד חינוך ישראלי כמעט תלו בכיכר העיר את המורה שהעזה להקריא לתלמידיה שיר של וולך.
    אנחנו מדינת הקונצנזוס, מה שמעט שונה הוא לא אופציה.

    אגב, יש לך אפשרות להעלות אותה בפורמט גדול יותר?

    אני הייתי שמחה שתהיה לי הקופסא בעיצובך המקסים.
    ויקי

  • אורית עריף   ביום 9 ביולי 2010 בשעה 11:04

    הי,
    תודה לכולכם!

    ויק, אינני רוצה להעלות את זה בפורמט הדפסה לרשת.

    שבת שלום

  • ענבל   ביום 11 ביולי 2010 בשעה 0:30

    הי,
    כל הכבוד לך, את מאוד יצירתית, המשיכי כך,
    אל תתני לאף אחד להוריד לך את הרוח היפה הזו.
    להפך אני דווקא ממליצה להשתתף בהרבה פרוייקטים!
    את עוד תיתפסי בגדול!
    נשיקות

  • נירה   ביום 5 באוגוסט 2010 בשעה 7:53

    עטיפת קופסה נהדרת לטעמי, הרעיון של כנפיים / ספרים /טקסטים / מעוף/ השראה/קשר/ משפחה –
    בקיצור כשאתה רואה משהו טוב ומוצלח היית שמח שהוא יהיה שלך….
    אז תרגישי מצויין עם זה.
    גם אני שלחתי הצעה והשקעתי בה המון – זה היה הומאז' לסבא שלי מראשוני העליה השלישית, והיה לי ממש מעט זמן לקונספט וביצוע כי גיליתי על התחרות בדקה ה90… סיכמתי לעצמי שבפעם הבאה בע"ה אנסה שוב – גם בשביל הכייף שביצירה.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*