כשהייתי ילדה, אחד מסימני ההיכר שלי היה אצבעות מוכתמות בפסים דקים וצבעוניים שהסגירו את העובדה שכל הזמן ציירתי בטושים. הרבה פעמים בזמן שציירתי דבררתי את סיפורן של הדמויות המצוירות על הדף במין voice over עלילתי. אולי שם נבטה האהבה שלי לסיפורים מצוירים.
הבחירה בלימודי תואר ראשון בעיצוב עם התמחות באיור היתה טבעית בשבילי. לאחר סיום הלימודים איירתי בעיקר לעיתונים ומגזינים. מהות העבודה היתה מתן פרשנות חזותית לטקסטים מאוד מגוונים. אהבתי את העבודה הזאת אבל אחרי כמה שנים הרגשתי שאני מחפשת את הקול שלי וקצתי בתלות בכותבים אחרים.

ככה גיליתי את עולם הקומיקס האוטוביוגרפי – אני כותבת סיפור ומאיירת אותו, ולא זו בלבד אלא שהסיפור עוסק בי: בחוויות ובזיכרונות שלי, במה שאני חושבת ובעיקר במה שאני מרגישה. הסוגה הזאת, של הקומיקס האוטוביוגרפי, הפכה ללב של עבודתי האמנותית.

כשהתרגש עלי גיל חמישים נתתי לעצמי מתנה: לימודי תואר שני במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. אלו היו שנתיים מופלאות של עושר אינטלקטואלי וחדוות יצירה. במהלך הלימודים סגנון העבודה שלי הלך ונהיה חופשי וחומרי יותר.

את ההתרחבות לכמה כיוונים של עבודה חזותית, לצד עיסוקים נוספים (אני מעבירה הרצאות, שותפה-מייסדת בגלריה אילו לאיור, מלמדת איור וקומיקס ומייעצת באופן פרטני. בנוסף אני תמיד שמחה למכור עבודות) תוכלו לראות באתר הזה.

​

 

תקציר מנהלים איפה הייתי ומה עשיתי